הנערה עם הניצוץ: סיפור על חלומות ודבקות במטרה

דלת המשרד שלי נפתחה. בפתח עמדה נערה בת 17 עם מבט חודר וקוקו ארוך. היא הציגה את עצמה בביטחון ואמרה: "יש לי חלום".

חלום עם תוכנית עסקית

מתברר שהיא עוסקת במחול כבר המון שנים והחלום שלה הוא להעלות בהתנדבות מופע גדול המורכב מבני נוער מוכשרים בתחום המוזיקה, מחול ותיאטרון, מופע שבו הנוער יעביר מסר לבני נוער אחרים וידבר איתם בגובה העיניים דרך האומנות.

מלבד האנרגיה הכובשת שלה, היא גם הציגה תוכנית עסקית משודרגת עם תקציב מדויק והשאירה אותי די המומה למראה הספק נערה ספק אישה שהרגע פגשתי.
האמת היא שלאחר דקה התחברתי לניצוץ בעיניה ולאחר שתי דקות הבנתי שלא משנה מה יקרה, אני איתה ואני רוצה להגשים לה את החלום, חלום עם ערך חברתי לכלל בני הנוער. בדקה השלישית כבר אמרתי לה: "אני איתך, וזה יקרה!"

איך מגשימים חלום? עם ניצוץ מידבק בעיניים

ואז הם הופיעו. הפחדים והחששות. מה יקרה אם אאכזב אותה? מהיכן אגייס תקציב? איך אשיג אולם למופע? איך נשכנע את בתי הספר להביא ילדים לראות את המופע? ועוד ועוד חששות.

אבל יש רגע אחד בניהול ההתנדבות שבו את תופסת כי העבודה שלך היא למעשה ייעוד. וזה היה רגע כזה. ואז הבנתי מי הקלף המנצח שלי בפרויקט הזה – הנערה עצמה. היא הקלף המנצח שלי: כמו שאני נדבקתי באישיות הכובשת שלה ובניצוץ שבעיניה, כך יקרה גם לשאר.

יצאנו למסע. מסע שוטטות בין אגפי העירייה ודמויות מפתח בעיר, מנסות לגייס כסף. במשך חודשים מספר דיברנו על המיזם תחת כל עץ רענן ודיברנו עליו כאילו אין ספק שזה קורה.

לא היה לי קל לדעת שבמשך חודשים מספר קאסט של כ-20 בני נוער עושים חזרות ומתאמנים לילות כימים, על מופע שלא ברור היה אם יתקיים או לא. לא ישנתי בלילות מהחשש לאכזב אותם ולהראות להם שבעולם המבוגרים לא תמיד יש מקום לחלומות.

ברגעים האלה של ייאוש, הייתי מסתכלת על הנערה שהייתה מחזקת אותי ואומרת: "זה הולך לקרות. אני לא רואה אופציה אחרת".

רגע המפנה: מנהל הקונסרבטוריון נדלק

יום אחד זה אכן קרה.

הצלחנו להצית את הניצוץ בעיניו של מנהל הקונסרבטוריון, שהסכים לפתוח את דלתותיו בפנינו ולסייע בכל מה שאפשר. איך עשינו זאת? כשהתחלנו לדבר אתו קצת יותר, הבנו שגם הוא היה נער שהלך אחרי התשוקה שלו והפך עולמות כדי להרים מופע כנגד כל המוסכמות. המפגש עם חלומה של הנערה החזיר אותו למקום הראשוני הזה של היצירה ומרד הנעורים.

מאותו הרגע הגיעו האולם, הפרסום, ואפילו התקציב שבסוף ניתן לנו מראש העיר. כל הגלגלים החלו לנוע.

פרמיירה של אמונה עצמית

אפריל 2016. ערב הפרמיירה. אולם של 200 איש מלא באורחים, נכבדים, מפקחות בחינוך והורים. על הבמה, 20 שחקנים ורקדנים מוכשרים שנתנו את מיטב זמנם וכוחם כדי להיות על הבמה ולהעביר מסר למבוגרים ובעיקר לנוער: "תאמינו בעצמכם, אתם יכולים לשנות ולהשפיע".

אחרי הערב החגיגי הזה, כל תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים הגיעו להופעות שנערכו זו אחרי זו בקצב של שחקני על. כולם הגיעו לצפות במופע הפלא שנקרא "ניגודים", מופע עמוק, המדבר על הניגודים שיש לנו בחיים כמו מוות וחיים, אהבה ושנאה. מופע שבסופו מתקיים דיון פתוח ובגובה העיניים של השחקנים על הבמה עם חבריהם בני הנוער שבקהל.

המפגש שלי כמנהלת התנדבות עם נערה בת 17 גרם לי להבין שכשמישהו מתנדב מתוך התשוקה והאהבה שלו – היקום יסתובב למענו.

עוד על ניהול התנדבות